Vayedaber

Simple Havroutah

Yevamoth

Daf 27b

בַּעֲלַת הַגֵּט וּבַעֲלַת מַאֲמָר, אֵיזוֹ מֵהֶן קוֹדֶמֶת? בַּעֲלַת הַגֵּט עֲדִיפָא, מִשּׁוּם דְּאַתְחֵיל בַּהּ בַּחֲלִיצָה, אוֹ דִלְמָא: בַּעֲלַת מַאֲמָר עֲדִיפָא, מִשּׁוּם דִּקְרוֹבָה לְבִיאָה.

Traduction

If two women happened before a single yavam for levirate marriage, and one is a woman who received a bill of divorce and the other is a woman who received levirate betrothal, which has precedence for ḥalitza? Is the woman who received a bill of divorce preferred because he began the process of ḥalitza with her, as presenting a bill of divorce represents the first step separating the woman from him? Or perhaps the woman who received levirate betrothal is preferred, because she is closest to being able to enter into permitted sexual intercourse. The act of levirate betrothal is generally done just prior to levirate marriage and is equivalent to the act of betrothal in non-levirate contexts. As a result, levirate betrothal strengthens the connection between the woman and the yavam. For this reason, it may be preferable to perform ḥalitza with the woman who received levirate betrothal.

Rachi non traduit

בעלת הגט ובעלת מאמר. אחיו שמת ולו ב' נשים ועשה זה מאמר לזו וגט לזו ושוב אסור לייבם דקם ליה בלא יבנה כיון שהתחיל לגרש אי זו מהן הגונה לחלוץ ולפטור צרתה:

Tossefoth non traduit

בעלת הגט עדיפא. פי' שנעשה בה מעשה עדיף טפי מחברתה אבל ריב''ן פי' בעלת הגט עדיפא דאתחיל בחליצה ולכך יגמור בה חליצתו ולפירושו לא יהא עדיפא דהכא פירושו כההוא דאי מאמר עדיף או גט עדיף דבסמוך ומיהו עדיפא משמע קצת דהיינו קודמת דקאי אאיזו מהן קודמת דקאמר מעיקרא:

אָמַר רַב אָשֵׁי, תָּא שְׁמַע: וּמוֹדֶה רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁיֵּשׁ גֵּט אַחַר מַאֲמָר, וּמַאֲמַר אַחֵר גֵּט.

Traduction

Rav Ashi said: Come and hear: The Sages disputed the ruling with regard to a yavam who performed levirate betrothal with one sister-in-law and then performed it with her rival wife as well, or conversely, gave both women a bill of divorce. In such cases, would the second levirate betrothal or bill of divorce be effective? It was taught: And Rabban Gamliel concedes that a bill of divorce is effective after levirate betrothal. Therefore, the bill of divorce that the yavam gave to one yevama after having performed levirate betrothal with the other yevama is effective to some degree. Similarly, Rabban Gamliel concedes that levirate betrothal performed after a bill of divorce is effective.

Rachi non traduit

ומודה ר''ג. דאמר לקמן בפ''ה אין גט אחר גט מודה הוא שיש גט אחר מאמר כגון ב' יבמות מאח א' ועשה מאמר בזו ואח''כ נתן גט לזו מהני גט לפסול הראשונה עליו משום לא יבנה ולהאסר בקרובות שנייה כבראשונה ולא אמרי' מאמר ככנוסה ואדחאי שנייה מיניה ולא מהני בה גט:

ומאמר אחר גט. אם נתן גט לראשונה ואח''כ עשה מאמר בצרתה לא אמרי' גט קמא במקום חליצה קאי ותו לא קני מאמר יבמין בצרה אלא ודאי מהני וצריכה גט למאמרו ואסור גם בקרובותיה:

Tossefoth non traduit

תא שמע ומודה ר''ג כו'. מדרבנן דשמעינן להו פרק ר''ג (לקמן יבמות דף נ. ושם) דיש גט אחר גט ומאמר אחר הגט אין יכול להביא ראיה דלדידהו דיש גט אחר גט אפי' עדיף קמא מהני גרוע בתריה לתפוס במה ששייר הראשון אבל ר''ג דאית ליה דאין גט אחר גט סברא הוא דאי עדיף גט ממאמר או מאמר מגט לא מהני הגרוע לתפוס אחר קמא דעדיף כמו שאין מועיל גט אחר גט ומאמר אחר מאמר:

אִי גֵּט עֲדִיף — לָא לַיהֲנֵי מַאֲמָר אַבָּתְרֵיהּ, וְאִי מַאֲמָר עֲדִיף — לָא לַיהֲנֵי גֵּט אַבָּתְרֵיהּ, אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: כִּי הֲדָדֵי נִינְהוּ, שְׁמַע מִינַּהּ.

Traduction

If the bill of divorce is preferred to levirate betrothal, then levirate betrothal performed afterward should not be effective. The opposite would hold true as well: And if levirate betrothal is preferred, then a bill of divorce given afterward should not be effective. Rather, must one not conclude from this statement that the two are equivalent to each other? The Gemara summarizes: Indeed, conclude from this statement that they are equivalent. Therefore, neither the woman who received a bill of divorce nor the woman who received levirate betrothal has precedence for ḥalitza.

Rachi non traduit

כי הדדי נינהו. ותפשוט בעיין שהאחת פוטרת חברתה ויחלוץ לאיזו שירצה שחליצת שתיהן גרועה:

Tossefoth non traduit

אי גט עדיף לא תיהני מאמר בתריה. אע''ג דאפילו אחר חליצה קידושין תופסין היינו משום דהוי קידושין דאורייתא אבל ביבמה דלא הוי מאמר אלא מדרבנן אין לו להועיל אחר הגט אי גט עדיף א''נ אומר ר''י דבריית' דמודה ר''ג קיימא אמתני' דפ' ר''ג (לקמן יבמות ד' נ.) דמוקמינן לה כר''ע התם בגמ' (דף נב:) ולא מהני קידושין אחר חליצה וה''ה דאין להם להועיל אחר הגט אי גט עדיף דגט במקום חליצה קאי:

אלא כי הדדי נינהו. ותפשוט דאחת פוטרת חברתה והיינו כשמואל וכלישנא דקאמר דאחד חולץ לכולן אאמצעי' וכרב אשי אבל ללישנא דהתחיל ולא התחיל קאמר היכי דכי הדדי נינהו צריכות שתיהן חליצה דהא התחיל באחיות לא יגמור אפי' בצרות ולא מיפטרה רחל בחליצת צרתה דעדיפא והכא הך בעיא על כרחין אליבא דמ''ד יש זיקה איירי דלמ''ד אין זיקה אפילו חלץ לבעלת הגט נפטרה צרה:

אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: שְׁתֵּי אֲחָיוֹת יְבָמוֹת שֶׁנָּפְלוּ לִפְנֵי יָבָם אֶחָד, חָלַץ לָרִאשׁוֹנָה — הוּתְּרָה, חָלַץ לַשְּׁנִיָּיה — הוּתְּרָה.

Traduction

§ Rav Huna said that Rav said: In a case of two sisters who became yevamot, i.e., the two sisters were married to two brothers who died, who happened before one yavam for levirate marriage, if he performed ḥalitza with the first sister, then she is permitted to marry any man. If he performed ḥalitza with the second sister, then she is permitted to do so as well.

Rachi non traduit

לראשונה. שנפלה ראשון:

הותרה. לשוק:

חלץ לשנייה הותרה. לשוק. וה''ה אם חלץ לשנייה ואח''כ לראשונה:

Tossefoth non traduit

חלץ לראשונה הותרה וא''ת מאי קמ''ל פשיטא דהותרה ואר''י דקמ''ל דהותרה אפי' צרתה דרב אית ליה אין זיקה וחלץ לאחיות נפטרו צרות כדפרישית לעיל:

מֵתָה רִאשׁוֹנָה — מוּתָּר בַּשְּׁנִיָּיה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מֵתָה שְׁנִיָּיה שֶׁמּוּתָּר בָּרִאשׁוֹנָה, מִשּׁוּם דְּהָוְיָא יְבָמָה שֶׁהוּתְּרָה וְנֶאֶסְרָה וְחָזְרָה וְהוּתְּרָה — תַּחְזוֹר לְהֶיתֵּירָהּ הָרִאשׁוֹן.

Traduction

If the first sister died before the yavam was able to perform ḥalitza with her, then he is permitted to take the second sister in levirate marriage, for even if he had actually been married to the first sister, one is permitted to marry the sister of his wife after his wife dies. And needless to say, if the second sister died, then he is permitted to take the first sister in levirate marriage because she would be considered a yevama who was permitted at the time that she happened before the yavam for levirate marriage; and then later forbidden as the sister of a woman with whom he has a levirate bond when the second sister happened before him for levirate marriage; and subsequently became permitted by the death of the second sister. Therefore, she can return completely to her original permitted status.

Rachi non traduit

מתה ראשונה. בלא חליצה מותר לייבם את השניה. ואע''פ שבשעת נפילתן אחות זקוקת ראשונה היתה ואין אני קורא בה יבמה יבא עליה כי מתה קמייתא פקעה זיקה ושריא הך ולית ליה הא דשנינן בפ' כיצד (לעיל יבמות דף כג:) הך מתני' דהכא אי למ''ד יש זיקה יש זיקה כו' דאוקימנא לעיל דהואיל ונאסרה עליו בשעת נפילה תו לא משתריא ואיכא לאותובי ממתני' דקתני חולצות ולא מתייבמות אמאי ליחלוץ חדא ולישתרי אידך ולקמן מותבינן ליה מינה אסיפא דמילתיה ולא מתרץ:

ואין צ''ל מתה שנייה. ולא חלצה שמותר בראשונה שהיתה ראויה לייבם בשעת נפילתה אלא שנפלה זו אחרי כן ואסרתה וכיון שמתה זו חזרה להיתירה הראשון:

וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מֵתָה שְׁנִיָּיה — מוּתָּר בָּרִאשׁוֹנָה, אֲבָל מֵתָה רִאשׁוֹנָה — אָסוּר בַּשְּׁנִיָּיה. מַאי טַעְמָא? שֶׁכָּל יְבָמָה שֶׁאֵין אֲנִי קוֹרֵא בָּהּ בִּשְׁעַת נְפִילָה ''יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ'' — הֲרֵי זוֹ כְּאֵשֶׁת אָח שֶׁיֵּשׁ לָהּ בָּנִים, וַאֲסוּרָה.

Traduction

However, Rabbi Yoḥanan said: If the second sister dies, he is permitted to take the first. But if the first sister dies, he is prohibited from taking the second sister. What is the reason for this ruling? The reason is that any yevama to whom the verse ''her brother-in-law will have intercourse with her'' (Deuteronomy 25:5) cannot be applied at the time that she happens before him for levirate marriage because she was forbidden to him at that moment, is then forever considered to be like the wife of a brother who has children, and she is forbidden to him. Because the second sister was forbidden to the yavam at the time that she happened before him for levirate marriage, being the sister of a woman with whom he had a levirate bond, she can never again be permitted to him.

Rachi non traduit

ורבי יוחנן אמר מתה שנייה מותר בראשונה. הואיל ובשעת נפילתה היתה ראויה לו:

וְרַב לֵית לֵיהּ הַאי סְבָרָא? וְהָאָמַר רַב: כָּל אִשָּׁה שֶׁאֵין אֲנִי קוֹרֵא בָּהּ בִּשְׁעַת נְפִילָה ''יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ'' — הֲרֵי הִיא כְּאֵשֶׁת אָח שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּנִים, וַאֲסוּרָה! הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּקָאֵי בְּאַפַּהּ אִיסּוּר אֲחוֹת אִשָּׁה דְּאוֹרָיְיתָא, אֲבָל הָכָא — זִיקָּה דְּרַבָּנַן הִיא.

Traduction

The Gemara asks: And does Rav not accept that reason? Didn’t Rav himself say the exact same words: Any woman to whom the verse ''her brother-in-law will have intercourse with her'' cannot be applied at the time that she happens before him for levirate marriage is then considered to be like the wife of a brother who has children, and she is forbidden to him? The Gemara answers: This applies only when the prohibition that stands before her and prevents the levirate marriage is the prohibition against marrying the sister of one’s wife, which is prohibited by Torah law. Therefore, if the woman who happens before the yavam for levirate marriage is his wife’s sister, he is prohibited from performing levirate marriage even if his wife dies afterward. But here the prohibition to marry the sister stems from a relationship created by a levirate bond. This prohibition is by rabbinic law, and therefore the bond does not render her forbidden to him forever.

Rachi non traduit

אחות אשה דאורייתא. כגון ג' אחים ב' מהם נשואין ב' אחיות ומת אחד מהם ואח''כ מתה אשתו של ב' דעלה איתמר הך דרב בפרקין (לקמן יבמות דף ל.) אסורה יבמתו עליו הואיל ובשעת נפילה אחות אשתו הואי:

דרבנן היא. וכיון דמתה שריא:

Tossefoth non traduit

ורב לית ליה האי סברא והאמר רב כל יבמה כו'. ממתני' הוה מצי למיפרך דבהדיא תנן בפירקין (לקמן יבמות דף לב.) ב' אחין נשואין ב' אחיות ומת אחד מהן ואח''כ מתה אשתו של שני הרי זו אסורה עליו עולמית הואיל ונאסרה עליו אלא ניחא להקשות דבהדיא אמר רב אותו לשון עצמו שאמר ר' יוחנן שכל יבמה שאין אני קורא כו' ועוד נראה דממתני' לא הוה מצי לאקשויי דהתם הוא משום דכבר נפטרה לשוק ומשום דמתה אשתו אח''כ לא תחשב עוד זקוקה עדיין לחליצה אבל היכא דעדיין זקוקה לחליצה לא אבל מדרב פריך שפיר דרב איירי אפילו היכא דאיכא אחין דלא מידחיא מהאי ביתא (לגמרי) כדאמר לקמן (ג''ז שם):

אבל הכא זיקה דרבנן היא. פר''ח דרב לטעמיה דאמר אין זיקה דאע''ג דאסיר משום ביטול מצות יבמין לא חשיב הך איסור לאוסרה עולמית אף כשתבא לכלל היתר אבל למ''ד יש זיקה ראוי לאסור משום שנאסרה עליו שעה אחת:

אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא לְרַבִּי יוֹחָנָן: אַרְבָּעָה אַחִין, שְׁנַיִם מֵהֶם נְשׂוּאִים שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, וּמֵתוּ הַנְּשׂוּאִין אֶת הָאֲחָיוֹת — הֲרֵי אֵלּוּ חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְיַיבְּמוֹת. וְאַמַּאי? לֵיקוּ חַד מִינַּיְיהוּ, לַחְלוֹץ לָהּ לִשְׁנִיָּיה, וְתִיהְוֵי רִאשׁוֹנָה לְגַבֵּי אִידַּךְ כִּיבָמָה שֶׁהוּתְּרָה וְנֶאֶסְרָה וְחָזְרָה וְהוּתְּרָה — תַּחְזוֹר לְהֶיתֵּירָהּ הָרִאשׁוֹן!

Traduction

Rabbi Yosei bar Ḥanina raised an objection to the opinion of Rabbi Yoḥanan from the mishna: In the case of four brothers, two of whom were married to two sisters, and those married to the sisters died, then those sisters must perform ḥalitza and may not enter into levirate marriage. And why does the mishna require ḥalitza? Let one of the brothers rise and perform ḥalitza with the second sister, i.e., the sister whose husband died later. As a result, the first would be like a yevama who was permitted at the time of her husband’s death but later became forbidden due to the bond that was created with her sister, and she then subsequently became permitted by means of ḥalitza performed with her sister, insofar as the other brother, i.e., he who did not perform ḥalitza, is concerned. Therefore, she should return to her original permitted status.

Tossefoth non traduit

איתיביה רבי יוסי בר חנינא לרבי יוחנן. לעיל פי' בקונטרס דלרב נמי פריך אבל ריב''ן פירש דלא פריך לרב משום דרב ס''ל חליצה פסולה צריכה לחזור על כל האחים דהאחת צריכה חליצה משניהן ושוב השנית א''א לייבם משום דלכל אחד הויא אחות חלוצתו אבל רבי יוחנן סבר כשמואל דאינה צריכה לחזור ולהכי פריך ליה ואע''ג דרב דאמר צריכה לחזור היינו אליבא דמ''ד יש זיקה וליה לא ס''ל מ''מ מצינו למימר דרב מוקי לה כמ''ד יש זיקה דפלוגתא דתנאי היא ואע''ג דלעיל בריש פ' כיצד (יבמות דף יח.) מוקי לה סתמא דהש''ס כר''מ דאמר אין זיקה רב לא מוקי לה כוותיה ולר''ח נמי דפי' לעיל דרב דלית ליה הואיל ונאסרה עליו שעה אחת לטעמיה דאמר אין זיקה אתי שפיר נמי דלא פריך לרב דמוקי למתני' כמ''ד יש זיקה אבל ר' יוחנן סבר דעל כרחך יש זיקה דאי אין זיקה א''כ ב' אחיות שנפלו לפני שני אחין יתייבמו שתיהן דהא ר' יוחנן לא חייש למיתה ומפירכא דפריך רבי יוסי בר חנינא ואמאי וליקו חד מנייהו כו' משמע דלא שרי רבי יוחנן לייבם אלא חדא על כרחך סבר יש זיקה ואפ''ה שרי לראשונה ולית ליה הואיל ונאסרה שעה א' שתאסר עולמית מש''ה פריך לה ומיהו נראה לר''י כדפרישית לעיל (יבמות דף כד. ד''ה אי) דלרב דחייש למיתה משום דלא מסקי אדעתיה דמיית אידך לא מצי פריך דגזרי' דלמא אתי לייבם ברישא אבל לעיל במתה אחת מהן ליכא למיגזר דלמא אתי לייבם בלא מתה אחת מהן כיון דליכא אלא אח אחד ולא אתי לבטל מצות יבמין להדיא אבל רבי יוחנן היה יודע רבי יוסי בר חנינא דלא הוי חייש למיתה להכי (לא) פריך ליה (א''נ לפי שהיה אצל ר' יוחנן הקשה לו):

אֲמַר לֵיהּ: אֲחָיוֹת אֵינִי יוֹדֵעַ מִי שְׁנָאָן. וְלֵימָא לֵיהּ: מַאי ''חוֹלְצוֹת'' נָמֵי דְּקָתָנֵי — חוֹלֶצֶת חֲדָא! ''חוֹלְצוֹת'' קָתָנֵי.

Traduction

Rabbi Yoḥanan said to him: I do not know who taught: Sisters. Rabbi Yoḥanan was in doubt as to the correct version of this mishna, as he could not find any reasonable explanation of this mishna according to any known opinion. The Gemara asks: Why did Rabbi Yoḥanan respond in such an extreme manner. Let him say to him, to Rabbi Yosei bar Ḥanina, an alternate solution: What is the meaning of the ruling that the sisters perform ḥalitza, which the mishna teaches? The meaning is that one sister performs ḥalitza. The Gemara answers: Such a solution is untenable, as the mishna teaches the ruling using the words: Perform ḥalitza, in the plural.

Rachi non traduit

איני יודע מי שנאן. כלומר זו אינה משנה:

ולימא ליה מאי חולצות חדא. שנייה:

וְלֵימָא לֵיהּ: מַאי ''חוֹלְצוֹת'' — חוֹלְצוֹת דְּעָלְמָא! ''הֲרֵי אֵלּוּ'' קָתָנֵי. וְלֵימָא: דַּחֲלֵיץ לַיהּ לְרִאשׁוֹנָה בְּרֵישָׁא! ''חוֹלְצוֹת''

Traduction

The Gemara suggests: And let Rabbi Yoḥanan say to him: What is the meaning of the ruling to perform ḥalitza? They perform ḥalitza in general. Accordingly, the mishna teaches that in such cases the second woman performs ḥalitza. The Gemara responds: The mishna teaches: Then those women perform ḥalitza. The emphasis on the word: Those, indicates that it is specifically those two women who both perform ḥalitza. The Gemara asks further: And let him say that the mishna is referring only to the specific case where the yavam performed ḥalitza with the first sister first. As a result, there was no longer any possibility of rendering the second sister permitted, as Rabbi Yoḥanan permitted levirate marriage only in the case where ḥalitza was performed with the second sister first. The Gemara answers: This cannot be suggested either, for the phrase: Perform ḥalitza,

Rachi non traduit

חולצות דעלמא. כל היכא דמיתרמי כה''ג חולצות השניות:

הרי אלו. משמע הנך תרתי דאיירי בהו:

לראשונה ברישא. דתו לא משתריא שנייה שלא נראית בשעת נפילה:

Tossefoth non traduit

ולימא ליה דלמא קדים וחליץ לראשונה. פי' ר''י לפי שיטת הקונטר' שכשבאין לפנינו לימלך לא אמרינן להו לחלוץ שניה ולייבם את הראשונה דגזרינן דלמא אתי למיעבד איפכא באלו היבמות עצמן אבל אם כבר חלץ האחד לשנייה שרי אידך לייבם הראשונה כמו במתה שנייה כיון דבאלו יבמות ליכא שום חששא והא לא חיישינן שאם נתיר כאן לייבם הראשונה כשכבר חלץ לשניה אתי בעלמא למיעבד איפכא שאינה חששא גדולה כ''כ שלא יטעו להתיר השניה שלא הותרה מתחלה בשביל שנתיר הראשונה שהותרה אבל באו לימלך בפנינו מתחלה יש לגזור כיון שהיו הצרות עצמן יכול לבא לידי קלקול ומשני ולא מתייבמות קתני דליכא דין ייבום כלל אפי' קדם וחלץ כבר לשניה ופריך ולימא ליה שמא ימות וכו' ויעמיד המשנה כמ''ד אין זיקה דלדידיה ודאי אפילו קדם וחלץ לשניה דליכא למיחש טפי באלו יבמות מ''מ אסור לייבם ראשונה שאם נתיר כאן לייבם אחר חליצה יבוא בעלמא לייבם ברישא דלא מסקי אדעתייהו טעמא דלמא אדמייבם חד מיית אידך שאין זה טעם ידוע ועוד אר''י דיש לפרש בענין אחר ולימא ליה דלמא קדים וחליץ לראשונה ברישא ואפי' חלץ כבר מעצמו לשניה אסרינן ראשונה ליבם דלמא אתי למישרי בעלמא שניה נמי כשקדם וחלץ לראשונה אבל במיתת שניה לא שייך למיגזר כי האי גוונא ומשני ולא מתייבמות קתני דליכא דין ייבום כלל אפילו מתה שניה ופריך ולימא ליה גזירה שמא ימות ולהכי אסרה מתני' אפילו מתה שניה דאי שריא לייבם בשני יבמים אחר מיתת שניה יבא להתיר בלא מיתה אבל ר' יוחנן לא איירי אלא ביבם אחד דביבם אחד לא אתי להתיר בלא מיתה דאם כן היה מבטל מיד מצות יבמין אבל בשני יבמין דאין מבטל מיד אלא דגזירה שמא ימות אידך ויבוא לטעות ולייבם וחזר בו ר''י מפירוש זה דביבם א' נמי קתני במתני' ולא מתייבמות דמשמע דליכא דין ייבום כלל ואפי' מתה שניה דקתני לקמן ג' אחין ב' מהן נשואין ב' אחיות ומתו הנשואין את האחיות הרי אלו חולצות ולא מתייבמות:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source